כולם התחילו לכתוב סיפורים , גמלי בא.
ביינתים אין לא שם , אין לא כלום האמת.
אם תאהבו אני אמשיך.
אזז..תיהנו ^^.
השעה הייתה 10 בלילה , ההופעה נגמרה.
הבנים אמרו "להתראות" בעברית משובשת מעט אבל ניתנת להבנה וירדו מהבמה אחרי קידה.
כולם היו תשושים ועייפים בצורה שאי היה אפשר לתאר , בעיקר ביל.
כן כולם נתנו את כל כוחם הפיזי , אבל ביל תמיד נתן יותר מזה בהופעות , הוא נתן גם חלק רגשי מעצמו.
הבנים הלכו לכיוון המכונית שכשהם יכולים לשמוע את מיליוני הבנות צורחות , וכשביל שמע כמה בנות צעקו "ביל תעשה לי ילד!" באנגלית , חייך , ופלט גיחוך קל.
הבנים כבר עמדו ליד האוטו ונכנסו אחד אחד , ביל היה אחרון.
לפני שהוא נכנס הוא הסתכל קצת מסביב , ניסה להעלים את הצרחות של הבנות , ואז משהו תפס את עיינו.
לא ממש רחוק מהמכונית שלהם , בכניסה למן סמטה , עמדה מישהי.
בדרך כלל הוא לא היה יכול לראות אם זה בחור או בחורה , כי צללים הסתירו את חלק מפניה , אבל הצורה שהיא עמדה וצורת הגוף הראו בברור שמדובר בבחורה.
הוא לא יכל לדעת אם היא מסתכלת עליו , אבל לאחר שניות מעטות של הסתכלות , היא חייכה. שפתיה המרוחות בליפסטיק אדום בוהק נמתחו ושנייה נחשפו. ביל לא היה בטוח , אבל הוא יכל להישבע שהוא שמע צחוק.
"ביל?אתה בא?" קולו של טום קטע את מחשבותיו של ביל.
"מה?כן כן." ביל ניער את ראשו כדי לחזור למציאות והתקדם לרכב.
לפני שהוא עלה , הוא הסתכל שוב על המקום ההוא , היא כבר לא הייתה שם.
-------------------------------------------------------------------------------------
יומיים לפני כן.
"אתה רוצה שאני אעשה מה?" איה ניסתה להבין "אני לא מבינה."
"איה את מבינה טוב מאוד." בראדלי אמר.
"אבל למה?למה אתה צריך שאני אעשה את זה?" איה עדיין ניסתה להבין את הכל.
"כי זאת העבודה שלך."
"תסלח לי אבל יש פה כמה דברים שהם ממש לא במסגרת התפקיד שלי."
"בגלל זה אני משלם לך כפול."
"אבל אני..."
"איה , " בראדלי קטע אותה "את עושה את זה כבר שנתיים , את יודעת מה את צריכה לעשות , אני סומך עלייך שלא תאכזבי אותי."
"מתי אני מתחילה?"
" העבודה שלך מתחילה עוד יומיים , ואת צריכה זמן לארגן את הכל."
"לארגן את מה?"
"כל הפרטים נמצאים במעטפה החומה על השולחן , עכשיו לכי , יש לך הרבה עבודה."
איה פנתה לשולחן ולקחה את המעטפה החומה ,
"אל תפתחי אותה עד שתהיי לבד בבית."
"ומתי אני אקבל את הכסף שלי?"
"כשתסיימי את העבודה , בהצלחה , לא שתצטרכי אותה."
איה הלכה ופתחה את הדלת ,
"אתה בטוח שאתה רוצה שזה יעשה , אחרי שאני מתחילה אי אפשר להתחרט."
"אני בטוח במאה האחוזים איה , אני בטוח."
איה סימנה בראשה לחיוב ויצאה מהחדר , הוציאה את הפלאפון והתקשרה להזמין מונית.
היא יצאה החוצה וכעבור 5 דק' המונית הגיעה.
היא נכנסה פנימה , אמרה את כתובת הבית שלה ונשענה לאחור.
היא תפסה בחזקה את המעטפה , שלא תאבד אותה ,
כל העבודות שלה היו דומות עד עכשיו , אבל זאתי , הייתה עבודה שונה לגמרי , היא רק קיוותה שהיא תוכל לעשות אותה , היא לא תרצה לאכזב את בראדלי , זה לא יהיה המעשה הכי טוב בעולם.
כשהגיעה לכתובת ביתה , היא שילמה לנהג , יצאה מהמונית ונכנסה לבניין שלה.
היא נכנסה הביתה ,הכינה לעצה כוס נס והתיישבה על הספה.
איה הסתכלה על המעטפה החומה ,
"זאת עבודה גדולה , ששווה הרבה כסף , אני לא יכולה להפסיד אותה." היא חשבה לעצמה.
היא הניחה את כוס הנס על השולחן ולקחה את המעטפה ,
לאט לאט היא פתחה את הסוגר והוציאה את המסמכים.
על המסמך הראשון היה רשום באותיות גדולות בתחילת הדף :
תיק 48956
ביל קאוליץ.
Thu Oct 18, 2007 1:08 am
