"החיים לדוגמא"-פרק 21 [אחרון] עמ' 16

סאאפ [: כתב:

בא לי טופי OOOOO:
אעהאע, באלי סוכריות גומי . (:

נמ, למה אפחת לא מגיבה ?
צ'יפרתי אתכן בשני פרקים *רצופים* ואתן לא מגיבות? O;

בושה וחרפה . *מתחנגל1*

הפסקה פעיייללההה ((: איך בא לי :'(

עוד לא 3 ימים .
עוד שעתיים וחצי ככה זה יהיה שלושה ימים XD
אעהאע אופירי 3>

ספירי גם אותי את אוהבת נכון? D:

*כן אני דורשת צומי!!!!!*

חחח עופררררי . DD:
בטח שאני אוהבת אותך. המוןהמוןהמון 33>

יאיאיאי ספיר אוהבת אותייי! DD:
333333>

אני רואה אותך בשבת כע?? וחסר לך שלא! O:

נונונו המשששךך D:

אעאעאע ספיייר מה עם הסיפור?! שכחת ממנו?! יאלללה אפ אפ חת שתיים! XD

ת'אמת שמתי כבר את פרק 14 בפורום השחור,
אבל הפורום הזה לא עבד אז לא יכולתי לשים פה .
אז הנה אני שמה D:

פרק 14



בפרק הקודם:

נכנסנו הביתה.

לא האמנתי למראה עיניי ..

-------------

טום עמד לידי, מופתע גם הוא.

"ביל ?!" צעקתי.

ביל הסתכל עליי, במבט כ"כ אשם.

ובצדק ..

"אני..אני לא מאמינה.." אמרתי בשקט.

טום לא אמר דבר. הוא הלך לחדרו בעצבנות וטרק את הדלת.

"יפה שלי אני יכול להסביר לך.." הוא התחיל להגיד לי.

"קודם כל אל תקרא לי יפה שלי!!" אמרתי.

"ואתה גם לא יכול להסביר לה." אופיר נכנסה לדבריי והסתכלה עליי במבט מרוצה.

"עופי מכאן!! שרמוטה אני לא רוצה לראות אותך יותר פה. אל תבואי אליי ולא לטום!" ביל צעק על אופיר.

"חבל, חשבתי שנהנית" היא אמרה וחייכה חיוך מרושע.

"עופי מכאן! תחפפי , טוסי, תלכי , תתנדפי. מה לא מובן?! צאי מפה." הוא צעק לה.

"ביל באמת שאין צורך, הבנתי מי אתה. היא יכולה להישאר כאן, אני חוזרת לבית שלי." אמרתי לו והלכתי בוכה לחדר.

התחלתי לקחת את כל הדברים שלי והכנסתי אותם לשקית.

"יסמין חכי.. חכי שניה תני לי להסביר" הוא אמר לי וניסה לעצור מבעדי ללכת.

"אני לא רוצה הסברים! אני רק רוצה שתעזוב אותי." צעקתי לו ובכיתי.

"אתה פשוט חתיכת מניאק צבוע! איך עשית לי את זה ? איך?! ולטום.. אח שלך! הבנאדם הכי קרוב אליך!! הוא מאוהב בה בטירוף אז אתה הולך ומתנשק איתה?! יא חרא!" צעקתי עליו.

"יסמין!" הוא תפס לי את היד.

"עזוב אותי!" אמרתי לו.

"אני לא אעזוב אותך." הוא לחש לי.

נזכרתי בפעם ההיא שהוא אמר לי את זה,כשישבנו על הספסל.

התחלתי לבכות עוד יותר.

"ביל, אף אחד אף פעם לא פגע בי כמוך. כל מה שאני רוצה זה שתעזוב אותי ותיתן לי ללכת." אמרתי לו, הפעם בשקט.

ביל עזב לי את היד, והסתכל עליי יוצאת משם.

"ביי ביל." אמרתי לו, ויצאתי מהדלת בלי להסתכל לאחור.

---------------

נקודת המבט של טום:

איך הם עשו לי את זה? שניהם.

וביל.. הבנאדם הכי קרוב אליי ..

איך הוא עושה לי דבר כזה ?

נשמעה דפיקה בדלת.

"לא רוצה לדבר איתך עכשיו." אמרתי לו.

הוא נכנס בכל זאת.

"טום אני רוצה שתקשיב לי" הוא אמר.

"לא אני לא אקשיב לך! יודע למה? כי אתה האח הכי גרוע שאפשר לבקש! אני לא מאמין שלפני זה היינו חברים הכי טובים.. אני סיפרתי לך הכל, שיתפתי אותך בהכל, תמיד עזרתי לך .. וככה אתה הולך ועושה לי כאלה דברים ? מניאק! זה מה שאתה. מניאק. אני שונא אותך, ואני לא רוצה לדבר איתך כרגע, או בזמן הקרוב. בבקשה תצא ותשתדל לא להראות את הפרצוף שלך. תודה." אמרתי לו.

"טום.. אני.. אני מצטער! אתה חושב שלי זה קל?! גם אתה וגם יסמין שונאים אותי עכשיו." ביל אמר לי.

"ובצדק! ואם זה לא קל לך, אולי בפעם הבאה תחשוב לפני שאתה עושה משהו. אתה יודע, זאת דרך מאוד יעילה. לחשוב קודם ואז לעשות." אמרתי לו.

"יש לזה הסבר!! תן לי להסביר לך.." ביל אמר.

"לא רוצה שום הסברים ביל." קטעתי אותו.

"אני אהבתי אותה. אהבתי אותה באמת . ואתה באת והרסת לי את האהבה הראשונה האמיתית שהייתה לי. אחלה אח אתה, מה אני אגיד לך." אמרתי לו.

ביל יצא מהחדר.

----------------------

נקודת המבט של אופיר:

'מעניין אם הם נפרדו כבר' חשבתי לעצמי.

רגע, אולי זה היה יותר מדי ביצ'י?

לא! ממש לא. זאת הדרך היחידה להרחיק אותה מטום.

הטלפון צילצל.

זה היה מספר חסוי.

'מי יכול להתקשר אליי ממספר חסוי?' חשבתי.

"הלו?" אמרתי.

"אני מספר להם. אני מספר להם הכל." ביל אמר לי.

צחקקתי.

"ברגע שתעשה את זה, החברה הקטנה שלך תהיה הסטוריה." אמרתי לו וחייכתי לעצמי.

"תגידי את שומעת את עצמך?! את לא רק גרמת לי לאבד את האהבה שלי, את פגעת בטום. הוא באמת אוהב אותך, וככה את עושה לו את זה?" הוא אמר לי.

"ביל גם אתה חלק מזה. ואתה אח שלו.." אמרתי לו.

"אבל אני עושה את זה לא מתוך בחירה. אין לי ברירה!" הוא צעק.

"קודם כל, אל תצעק עליי. דבר שני, זה מה שהייתי צריכה לעשות כדי שהיא לא תהיה קרובה לטום." אמרתי לו.

"אני עוד אספר להם. לשניהם.. טום יבין איזה כלבה את ולא ירצה להסתכל לכיוון שלך בכלל.לא שעכשיו הוא רוצה.." הוא אמר, והנמיך את קולו כאשר אמר את דבריו האחרונים.

"מה??" שאלתי.

"הוא לא רוצה לראות אותך. הוא כועס עליי ועלייך. על שנינו. הוא כועס עלייך בדיוק כמו שהוא כועס עליי .. ואם אני אספר לו , הוא ישנא אותך. הוא יבין שלא הייתה לי ברירה ויסלח לי.. אבל אותך? הוא לא ירצה לראות בכלל." ביל אמר לי.

"אז מה? זה משתלם.." אמרתי לו בשקט.

"משתלם? תגידי את מפגרת? משתלם לך שמישהו שאת אוהבת ישנא אותך רק כי רצית להרחיק ממנו מישהי שבכלל לא מעוניינת בו?!" הוא צעק.

לא עניתי.

"את שם?" הוא שאל.

"כן.." עניתי.

"אם את רוצה שהכל יסתדר, את צריכה ללכת ולספר לשניהם הכל. עכשיו, כי אז יהיה מאוחר מדי. רק הכרנו אותך עכשיו, וההתחלה הזאת היא לא משהו." ביל אמר לי.

"מה יצא לי מזה?" שאלתי, אך ידעתי שהוא צודק.

"מה יצא לך מזה?! יהיה לך את טום, זה הדבר הכי חשוב. ואת תהיי חברה של יסמין. את בכלל לא מכירה אותה, דאמט! למה את ישר מסיקה שהיא יותר מדי קרובה לטום?!" הוא התחיל להגיד ברוגז.

"טום אמר לי! הוא בעצמו אמר לי שהם קרובים." אמרתי לו.

"יש הבדל. הם ידידים.. ואם את לא תספרי, אני אספר. וזה יהיה הרבה פחות נעים." הוא אמר לי.

"חכה שניה" אמרתי, אבל הוא ניתק.

--------------

מנקודת המבט שלי(יסמין):

הלכתי בגשם, בוכה בהיסטריה.

בקושי ראיתי את הדרך.

חשבתי על טום, על כמה הוא סובל עכשיו.

הוא כל כך אהב אותה..

היא כנראה לא מעריכה את מה שיש לה. טיפשה.

נכנסתי הביתה, זרקתי הכל על הריצפה והשלכתי את עצמי על המיטה.

המשכתי לבכות, והייתי רטובה מהגשם.

'למה הוא עשה לי את זה?! למה הוא כל כך בן זונה?' חשבתי לעצמי.

חבל שהכרתי אותו בכלל.

למה התאהבתי בו ?!

אני מטומטמת. אני תמיד מתאהבת באנשים הלא נכונים.

אין טעם כבר לכלום. אין לי בשביל מה לחיות.

איבדתי את הכל.

את האהבה, את החברים שהפקרתי בשביל האהבה הזאת , ואת המשפחה שגם די הזנחתי.

והכל בשביל בנאדם אחד. בנאדם אחד, שחשבתי שאוהב אותי, אבל הוא פגע בי.

בטח מחר התקשורת תחגוג על זה.

אני לא רוצה. אני לא רוצה לחוות את זה, אני גם ככה סובלת מספיק.

אני לא רוצה שיסתכלו עליי בתור החברה המסכנה של ביל קאוליץ שחשבה שהוא באמת אוהב אותה אבל הוא הלך והתנשק עם אחרת מול העיניים שלה.

איך הייתי כזאת מטומטמת?

לקחתי דף, והוצאתי את כל הרגשות שלי עליו.

שפכתי הכל.. כל כך הצטערתי שזה דף.

דף, זה כל מה שיש לי עכשיו.

----------------

עליתי לגג.

בכיתי. כל כך בכיתי..

לא ידעתי מה אני עושה בכלל.

'לא, אל תעשי את זה! אף בן לא שווה את זה. אל תעשי את זה.' חשבתי לעצמי.

תגמרי עם זה יסמין. תקפצי וזה יגמר. את לא תסבלי יותר.

הגשם רק התחזק, והדמעות שלי עם הגשם המשיכו לרדת.

כל האיפור היה מרוח, נראיתי זוועה.

אבל ההרגשה שלי הייתה יותר זוועה.

עמדתי שם, בוכה ולא יודעת מה לעשות.

'זהו. את עושה את זה. את סופרת עד 5 ועושה את זה' חשבתי לעצמי.

היו לי 5 שניות להחליט אם לעשות לזה סוף.

"אחת.." מלמלתי לעצמי.

המשכתי לבכות.

"שתיים.." לחשתי.

"שלוש.." המשכתי למלמל.

בכיתי. קיוויתי שמישהו ימצא את המכתב.

"ארבע.." המשכתי.

פחדתי. כל כך פחדתי.

הנה זה, זה מגיע..

"ח.." התחלתי, אך לפתע מישהו עצר אותי.

"יסמין!!!!" שמעתי צעקה.

הייתה לי שניה להחליט.

הסתובבתי אחורה, זה היה טום.

הוא רץ אליי בשיא המהירות.

"תלך מפה!!!!" צעקתי.

"יסמין אל תעשי את זה!!" הוא צעק בחזרה.

"אני לא שואלת אותך. אני קופצת." צעקתי תוך כדי בכי.

"יסמין תרדי משם." הוא אמר, והתקרב.

"עוד צעד אחד ואני קופצת!!"צעקתי.

"אוקיי.." הוא אמר ונעצר במקומו.

"תלך מפה. אתה לא אמור לראות את זה." אמרתי לו.

"אני לא הולך." הוא אמר.

"תעזוב אותי! אני סובלת מספיק. אני לא רוצה לסבול יותר.." אמרתי לו ובכיתי.

"אני מבין אותך יסמין.. אבל זה לא הפיתרון. את לא יכולה לברוח מהבעיות שלך." הוא אמר לי.

"אני יכולה ועוד איך" הרמתי את קולי.

"טוב, אז תקפצי. ואז מה יקרה? את חושבת שמשהו ישתנה? את חושבת שהכל יהיה כמו קודם? חוץ מלגרום לאנשים אחרים לסבול, את לא תעשי כלום." הוא צעק לי.

"לביל מגיע לסבול." אמרתי לו.

"לא עד כדי כך.." הוא אמר לי.

הוא התקרב אליי. לא עשיתי כלום.

"יסמין.." הוא לחש.

"לא!! לך ממני אני קופצת." צעקתי לו.

הוא תפס אותי בחוזקה והוריד אותי משם.

"טום תעזוב אותי תן לי לקפוץ!!! טום תעזוב!!" צעקתי ובכיתי.

"אל תהיי טיפשה!!!" הוא צעק עליי.

"טום.." צעקתי ובכיתי.

הוא חיבק אותי. בכיתי לו בידיים.

"אני לא רוצה להיות כאן.." לחשתי.

"זה יסתדר.. את תראי." הוא לחש לי וחיבק אותי עוד יותר חזק.

יאא איזה סיפור יפה זה!!
אני מחכה להמשך..

כן גם אני רוצה המשך
XDDDDDDDD

כבר הגבתי לך בפורום השני אבל זה פשוט ה-סיפור D:

חח זה באמת ה-סיפור

חחח תודה בנות שילללי ^^
נמנמ, כנראה ההמשך יהיה מחר ,
כי אני תכף יוצאת ואני אחזור מאוחר ..
נמנמ , מצטערת C:

33>

אין בעיה D;

תמשיכי פשווט מהמם D:
אני במתח , אני דורשת המשך!

בנות..
המשך אחרי ההופעה.
אין לי זמן אני לא בבית כבר מהיום בבוקר.

את באמת יודעת לכתוב סיפורים יופה תמשיכי זה באמת באמת באמת באמת באמת מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד יפה

תמשיכי פליזזזזזזזזזז אני מישתגעת אאאררררגגגג אני שונת לישתגע אפילו שזה כיףףףףףףףף

אעאעאעעעעע תמשיכיייי! D:
גאאאד אני מאוהבת בסיפור הזה!!

תמשיכי תמשיכי תמשיכי תמשיכי.............גאאד אני רוצה המשך יש לי רעיוןאולי תעשי אחד כזה פלייייייייייז

חחחחח ..
אני צריכה לכתוב המשך.
בנתיים אין כ"כ זמן, אבל בקרוב שביתה ללא הגבלת זמן.