התחלה חדשה-פרק 2.

לא היו הרבה צלמי פפראצי או אנשי
תקשורת בשדה תעופה,היו כמה אנשים צעירים שם, אבל זה לא נראה שהם חיכו ללהקה
הגרמנית טוקיו הוטל. לטום די הוקל שלא היו הרבה אנשים שצילמו תמונות או שאלו
שאלות, זה גרם לו לפחות דאגה ודרך קלה יותר לסחוב את המזוודות.אחרי שאספו את המטען
שלהם( שהיה הרבה בגלל שהיו הרבה אנשים בצוות) הם הובלו למלות טפסים של מכסים
והגירה.כולם היו נקיים אחרי מה שהיה נראה שעות, וטום רק רצה לשבת, לאכול משהו
וללכת לישון. "איפה האוטובוס שצריך לקחת אותנו למלון?" חשב לעצמו בזמן
שהסתכל על ביל שחייך למצלמות.גיאורג וגוסטב נראו מותשים, אף אחד מהם לא עבר כ"כ
הרבה במספר כ"כ קטן של ימים.פתאום אחד מהשומרים דחף את טום אל תוך חדר
המכסים, התקשורת רצתה עוד תמונות.


ברגע שהתקשורת החלה לעזוב את טוקיו
הוטל לרגע,הם התחילו ללכת לכיוון הכניסה הראשית ולעבר האוטובוס. בזמן שהם עברו הם
היו מוקפים בשומרים ראש וטום אמר לביל " אני חושב שאנחנו צריכים עוד אבטחה,
בזמן שכולם מנסים לתקוף אותנו!" שתי התאומים צחקו וטום הסתכל מסביב. המקום
היה ענק, אבל לא ענק כבקודמים שהם היו בהם, לא היו שם הרבה אנשים והוא שם לב שרובם
נעצו בהם מבטים מוזרים, "זה בטח בגלל כל השומרים מסביבונו" אמר טום
במפתיע בקול רם, "זה לא רק זה טום, אבל האנשים האלה לא נראים כאילו הם יודעים
מי אנחנו" אמר גוסטב. למעשה אותם אנשים באמת לא ידעו מי אלה טוקיו הוטל. טום
היה מופתע, אבל אז שוב, איך אנשים שמדברים אנגלית ישמעו על להקה גרמנית? טום המשיך
להסתכל מסביב, הרבה אנשים עברו מסביב מתלחשים בניהם על מה שהם ראו.


פתאום, טום הבחין בילדה שעמדה והסתכלה
על הבנים. הוא ידע שלא משנה מה היא, היא בטוח ידעה מי הם. טום לא יכל לעמוד בזה
והסתכל עליה בחזרה, המבט שלה היה פשוט כ"כ שובה לב.הילדה הזאת הייתה בערך
בגילו, בלונדינית עם עיניים כחולות, היא העיפה את מבטה לצדדים כדי לראות אם מישהו
נוסף יודע מי אלה.


טום היה מוקסם מהילדה הזאת, ולא בגלל
שהיה נראה שהיא יודעת מי אלה, אלא בגלל שהיא הגיבה כ"כ אחרת בהשוואה למעריצים
האחרים. היא לא רצה אל בנים, לא צילמה תמונות ולא ביקשה חתימות, היא רק עמדה
והסתכלה עליהם מסופקת.


בלי לחשוב ולהסס, טום הלך מהחברה,
והתחיל ללכת לכיוון הילדה בלי לשבור את קשר העין, ולגמרי התעלם מהסובבים אותו ומזה
שביל,גיאורג וגוסטב צעקו לו בגרמנית "אל תלך בלי האבטחה".טום התקדם
באיטיות לעברה.ברגע שהוא התקרב אליה הוא החל לראות אותה טוב יותר. היא הייתה
גובהה, אבל עדיין נמוכה ממנו היא הייתה בגובה המושלם, שינוי נחמד מאותם דוגמניות
רזות שהוא בדרך כלל נמשך אליהם.בדרך כלל טום לא היה פונה למישהו כזה, אבל הוא
הרגיש שהוא יכל לבטוח באותה ילדה. כשהוא מרחק של כמה צעדים ממנה הוא הושיט לה את
ידו ואמר:" קוראים לי טום קאוליץ, מה שלומך?" הילדה ענתה לו כמעט מיד
ואמרה:" אני יודעת מי אתה, זה נחמד לפגוש אותך סוף סוף, קוראים לי לרה שפר
ואני גם תאומה"

וואו. מדהים. (:

זה ממש יפהה

אבל איכשהו זה לא מספק אותי :S אני רוצה פרקים יותר ארוכים D:

נועה=] כתב:

זה ממש יפהה

אבל איכשהו זה לא מספק אותי :S אני רוצה פרקים יותר ארוכים D:

אם אתם רוצים אני יכולה לשים 2 פרקים ביחד הם באמת קצרים

כןןכןכן אבל זה לא אומר שאת עושה הפסקות יותר ארוכות בין פרק אחד לשני P:

חחח טובP=
אני יפרסם עכשיו עוד 2 פרקים^^